עורך דין מזונות

הדין במדינת ישראל קובע כי חיוב במזונות בן הזוג יקבע על פי הדין האישי, דהיינו על פי החיוב הדתי החל עליו.

ועל כן בני זוג יהודים כפופים לדין העברי הקובע כי זכות האישה לקבל מזונות מבעלה. הזכות למזונות איננה תלויה בערכאת השיפוט הדנה בתיק, בין אם בבית המשפט לענייני משפחה, ובין אם בבית הדין הרבני.

חשוב להבהיר כי החובה לתשלום מזונות אשה חלה רק על גבר עבור אשתו ולא להיפך. תשלום מזונות אישה חל רק כל עוד בני הזוג נשואים, ועם מתן הגט אין כל חובה על הגבר לשלם מזונות לגרושתו.

בדין העברי נקבעו מספר עקרונות מנחים בדבר החיוב במזונות:

החיוב חל רק כל עוד בני הזוג נשואים.
דמי המזונות כוללים בנוסף למזונה של האישה גם את מלבושה מדורה (קורת גג) ועוד.
האישה זכאית לאותה רמת מזונות שהבעל מרשה לעצמו.
האישה זכאית לאותה רמת מזונות אליה התרגלה לפני נישואיה, "עולה עמו ואינה יורדת עמו".
סירוב הבעל לתשלום דמי המזונות מחמת רמת הכנסות נמוכה על אף שביכולתו להרוויח יותר עלולה להביא לחיובו בגט על ידי בית הדין הרבני.

יחד עם זאת, רשאים בני הזוג לערוך ביניהם הסכם מפורש ובו לקבוע הוראות שונות מאלו הקבועות בדין תורה.

כאשר בני הזוג אינם חיים תחת קורת גג אחת, ישנה משמעות רבה לנסיבות הפירוד בין בני הזוג באשר לחיוב במזונות האישה. כך למשל, אם הבעל הוא שעזב את הבית המשותף הרי שזכות האישה למזונות איננה נפגמת והבעל יחויב בהם. לעומת זאת, אם האישה היא שעזבה את הבית הרי שבדרך כלל היא לא תזכה במזונות, אך אם תוכיח האישה כי עזיבתה נעוצה באשמת הבעל יחוייב הבעל במזונותיה.

קיימות בדין העברי מספר עילות שבהתקיימן פטור הבעל מתשלום דמי מזונות אישה:

אישה מורדת- אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. עם זאת במידה וסירוב האישה נעוץ באשמתו של הבעל לא תיחשב האישה מורדת. עם ההכרזה על אישה כמורדת תישלל ממנה זכותה למזונות.
מורדת ממלאכה- אישה אשר לא נענית לדרישות בעלה לצאת לעבוד, על מנת שתיחשב אישה מורדת ממלאכה על הבעל להוכיח מספר תנאים מצטברים.
מעשה כיעור- מעשה שיש בו כדי לעורר חשד שהאישה זנתה תחת בעלה, וזאת אף ללא עדים. במידה והוכח כי נעשה מעשה כיעור זכאי הבעל בנוסף לפטור ממזונות גם לתת לאישה גט בעל כורחה.
זנתה תחתיו- אישה אשר ביצעה מעשה ניאוף עם גבר אחר והדבר הוכח בשני עדים כשרים. בהתקיים מצב זה הרי שזכות האישה למזונות נשללת ממנה ואסור לגבר להמשיך לחיות עמה חיי אישות.
עוברת על דת משה- אישה אשר באופן מכוון מכשילה את בעלה בקיום דיני דת משה.
עוברת על דת יהודית- אישה אשר איננה מיישמת מנהגי צניעות ו/או נוהגת בפריצות ו/או מכה את בעלה.
סירוב לקבלת גט- במידה וניתן פסק דין המורה על חיוב בגירושין, והאישה מסרבת לקבל את גיטה. על הבעל להשליש גט (להפקיד את הגט בבית הדין הרבני) במידה והאישה מסרבת לקבל את הגט יהיה הבעל פטור ממזונות האישה.

השפעת הכנסות האישה על דמי המזונות:

הכלל הבסיסי לקביעת שיעור מזונות האישה במידה והאישה עובדת- קובע כי ניתן לקזז את הכנסות האישה ממזונותיה. כלל זה נובע למעשה מעצם חובת האישה להעביר לבעלה את הכנסותיה, וממילא ניתן לקזז את הכנסות האישה ממזונותיה.

יחד עם זאת, אישה שאינה עובדת אין הבעל רשאי לחייבה לצאת לעבודה, וגם אם יצאה האישה בעבר לעבודה ופסקה מכך, אין בכך כדי לשלול ממנה את זכותה למזונות. מאידך, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כי רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסה שעשויה האישה לקבל אילו היתה עובדת, בקביעת שיעור דמי המזונות. (ע"א 6136/93 ביקל נ' ביקל).

סעיף 2א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע כי בקביעת דמי מזונות לבן זוג יש להתחשב בהכנסותיו של אותו בן זוג מכל מקור שהוא. הפסיקה פירשה הוראה זו כך שתחול גם בקביעת מזונות על פי הדין האישי ולפיכך נפסק כי יש להתחשב גם בנכסיה של האישה והפירות הנובעים מהם לצורך קביעת דמי המזונות. (ע"א 569/89 חקק נ' חקק)

מזונות הידועה בציבור

החיוב במזונות אישה כאמור נובע מהדין האישי החל על בני הזוג. לפיכך כאשר בני הזוג מנהלים חיי זוגיות ללא נישואין כדת משה וישראל, אין כל חובה בדין לתשלום דמי מזונות לידועה בציבור. עם זאת רשאים בני הזוג לערוך ביניהם הסכם לפיו תקום החובה למזונות עם הפירוד ולאחריו. התפתחות מוסד הידועים בציבור בקרב האוכלוסייה בישראל חייבה את בתי המשפט לתת את הדעת לסוגיה זו, ובית המשפט העליון הכיר בזכות הידועה בציבור ל"מזונות שיקומיים" וזאת מכוח חובת תום הלב ודיני החוזים.

"המזונות השיקומיים" באים לענות על הצורך של הידועה בציבור לשקם עצמה ולסייע לה להשתלב שוב בחיי היום יום כפרודה.

נושא זכויות המזונות בדין הדתי ובוודאי מזונות הידועה בציבור הינו סבוך ולמשרדנו התמחות ייחודית בתחום זה.

יש להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה ובדיני מזונות בטרם הפנייה להליכים משפטיים.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.