אחד העניינים הסבוכים בהליך הגירושין ו/או הפרידה מבן זוג, הינו חלוקת רכוש משותף שנצבר במהלך החיים המשותפים. מרבית המחלוקות המגיעות לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני סובבות סביב הרכוש המשותף ואופן חלוקתו. עם השנים התפתחו מספר דוקטרינות משפטיות לחלוקת הרכוש תוך ניסיון להביא לשוויון מהותי בין בני הזוג. כך למשל, הכיר בית המשפט בערך הכלכלי הגלום במוניטין ובנכסי הקרירה של אחד מבני הזוג שפותחו במהלך החיים המשותפים, וכלל עניינים אלו כברי חלוקה בין בני הזוג.

הדין בישראל מבחין בין זוגות שנישאו מיום 1.1.1974 המועד בו נחקק חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973,לבין זוגות שנישאו לפני מועד זה. על הזוגות שנישאו בטרם כניסתו לתוקף של החוק תחול הלכת השיתוף בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף שנצבר במהלך חייהם המשותפים. אולם, על חלוקת רכושם של זוגות שנישאו לאחר כניסתו של החוק לתוקף יחול הסדר איזון משאבים הקבוע בחוק יחסי ממון.

הלכת השיתוף

על מי חלה הלכת השיתוף?

הלכת השיתוף הינה יצירת הפסיקה שקדמה לחוק יחסי ממון, ובבסיסה התפיסה כי בין בני זוג נשואים ישנו הסכם משתמע לפיו קיימת הסכמה בין בני הזוג להיות שותפים מלאים ברכוש אותו צברו במהלך חייהם המשותפים. בחינת קיומו של השיתוף והיקפו הינה שאלה שבעובדה הנקבעת על פי נסיבות כל מקרה ומקרה.

חזקת השיתוף בין בני זוג חלה על הנכסים דלהלן:

דירת המגורים של בני הזוג.
זכויות סוציאליות- פיצויי פיטורין, זכויות פנסיה, הפרשות לקופת גמל, מענק שחרור מצבא קבע. יושם לב כי השיתוף יחול רק לגבי זכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים.
נכס הרשום רק על שם אחד מבני הזוג.
חשבונות הבנקים (גם אם רשומים על שם אחד מבני הזוג).זאת בכפוף להיותו של החשבון חלק מהרכוש המשותף (ממנו הוצאו כספים לטובת התא המשפחתי).
נכסים עסקיים- גם אם נוהלו העסקים על ידי אחד מבני הזוג.
נכסי קרירה ומוניטין.
מה התנאים לתחולת הלכת השיתוף בין בני זוג?

חיים משותפים- הפסיקה פירשה מונח זה באופן מקל ועל מנת שתחול הלכת השיתוף יש להוכיח כי בני הזוג ניהלו חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד משמעותי. עוד נקבע כי אין צורך להוכיח כי חיו כל חייהם כזוג יונים על מי מנוחות, ואפילו אם היו בין בני הזוג סכסוכים רבים אין בכך כדי לקבוע כי לא עמדו בתנאי הדרישה לחיים משותפים.

מאמץ משותף- דרישה זו מהותה לבחון האם בני הזוג קיימו מאמץ משותף לקידום התא המשפחתי. בחינה זו נעשית על פי נסיבות כל מקרה ומקרה. אין המדובר בהכרח בקיום של קופה משותפת או תרומה כספית של כל אחד ואחד. מאמץ משותף יכול להיבחן גם על פי תרומתו של כל אחד בדרכו הוא לתא המשפחתי.


הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

הפסיקה בישראל קבעה כי גם על זוגות ידועים בציבור שלא נישאו תחול הלכת השיתוף וזאת אם הם חיים יחד חיים משותפים, קיימו מאמץ משותף, ואין ביניהם הפרדה רכושית. יחד עם זאת הפסיקה העלתה את רף ההוכחה הנדרש לשם הוכחת שיתוף בין ידועים בציבור וזאת על מנת לא לכפות על צדדים שיתוף בנכסים שלא מדעת. לשם כך קבעה הפסיקה כי נדרשת כוונה לשיתוף על מנת להחיל את חזקת השיתוף בין ידועים בציבור, ובכך הנטל המוטל על הטוען לשיתוף אינו מבוסס רק על החיים המשותפים עם בן הזוג אלא הוא נדרש להביא ראיות בדבר כוונת שיתוף של הצד השני.

מכוח חזקת השיתוף הופך רכושם של בני הזוג למשותף (גם אם נרשם רק על שם אחד מהם), וזאת כל עוד לא הוכחה כוונה אחרת של בני הזוג.

הסדר איזון משאבים

על מי חל הסדר איזון משאבים?

כאמור לעיל הסדר איזון משאבים חל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, חלוקת הרכוש ביניהם תיעשה בהתאם להסדר הקבוע בחוק יחסי ממון. במידה ובני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון שאושר כדין חלוקת הרכוש תבוצע בהתאם להסכם הממון. במידה ולא ערכו בני הזוג הסכם ממון יחול עליהם הסדר איזון המשאבים הקבוע כאמור בחוק יחסי ממון.

מהו הסדר איזון משאבים?

חוק יחסי ממון קובע כי חלוקת רכוש בין בני זוג  תיעשה לפי הסדר איזון המשאבים. על פי הסדר איזון המשאבים יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג בעת פקיעת נישואיהם. איזון המשאבים מעגן בתוכו את שיטת השיתוף הדחוי. היינו- בעת נישואיהם של בני הזוג אין האחד רוכש זכויות בנכסי בן זוגו וחלוקת הרכוש תיעשה עם פקיעת הנישואים או מוות של אחד מבני הזוג. האופן בו יבוצע איזון המשאבים יהא על דרך של שומת נכסי כל אחד מבני הזוג ותשלום ההפרש בכסף. כאן המקום לציין כי האיזון חל גם על חובות שנצברו לצדדים במהלך החיים המשותפים.

מהם הנכסים שאינם ברי איזון?

הנכסים להלן אינם נכללים ברכוש המשותף בר האיזון:

נכסים שהיו לבני הזוג ערב נישואיהם.
נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה.
גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג עקב נזקי גוף או מוות.
נכסים שהוסכם בין הצדדים כי לא יאוזנו ביניהם.
כאשר קיים צורך למכירת הדירה המשותפת לצורך איזון המשאבים והדירה מוחזקת על ידי בן הזוג או הילדים לא יורה בית המשפט על מכירת הדירה עד שימצא הסדר מגורים חלוף וראוי.

מהו מועד גיבוש הזכות לאיזון הנכסים?

בעבר, לשון חוק יחסי ממון קבעה באופן מפורש כי המועד לגיבוש הזכות לאיזון נכסים חל רק עם פקיעת הנישואין. קביעה זו הביאה לניצול וסחיטה של הצד המעוניין בגט או נתון במצב כלכלי קשה  וגרמה לו לוויתורים כלכליים על מנת להביא לפקיעת הנישואין וליישום הסדר האיזון הלכה למעשה. עקב כך נחקק תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון ובו ניתן בתנאים מסוימים להביא ליישום הסדר איזון משאבים אף בטרם פקיעת הנישואין.

לפיכך, עם כניסתו של התיקון לתוקף, בן זוג רשאי להגיש בקשה לביצוע הסדר משאבים אף בטרם פקיעת הנישואין וזאת אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:-

חלפה שנה מיום שנפתח הליך משפטי המלמד על רצון אחד הצדדים להביא לפירוק התא המשפחתי.
קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של 9 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה.
חלוקת הרכוש הינה בעלת ערך כלכלי רב לבני הזוג בעת פרידתם והיא מהווה את הבסיס הראשוני לפתיחתה של דרך חדשה עבורם. בהתאם לאמור לעיל מידת המורכבות הקיימת בתחום המשפחה ובעיקר בנוגע לחלוקת הרכוש כמוה כתחום משפטי מובהק הדורש ידע, מיומנות ובקיאות משפטית בדומה לתחומי משפט אחרים כגון: נזיקין, רשלנות רפואית , דיני מסים וכו'.

למשרדנו התמחות ייחודית בניהול הליכי חלוקת רכוש בין בני זוג לרבות בענייני נכסי קרירה ומוניטין.

קיימת חשיבות להיוועצות עם עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה ובעיקר עם עו"ד המתמחה בחלוקת רכוש בעל ניסיון בטרם הפניה להליכים משפטיים לבחינת הזכויות והחובות הנובעים מהקשר הזוגי.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.