על פי הדין בישראל, חיוב בתשלום מזונות ילדים נקבע על פי הדין האישי החל על ההורה. לפיכך חובת תשלום המזונות בין בני זוג יהודים תיקבע על פי דיני ישראל. חובת תשלום מזונות הילדים איננה נגזרת של קשר הנישואין, ויודגש, החובה חלה על ההורים גם אם לא נישאו ו/או לא ניהלו כל מערכת של חיים משותפים מעולם.

כבר בראשית הדברים ראוי לציין כי תביעת מזונות הילדים תידון בנפרד מתביעות אחרות בין בני הזוג, כאשר סוגיית המזונות מהווה עניין נפרד וטובת הילד היא העומדת בראש סדר העדיפויות. כמו כן, הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה ככלל לבית המשפט לענייני משפחה ולא ניתן לכרוך סוגיה זו לתביעת גירושין בבית הדין הרבני. יחד עם זאת, במידה ושני בני הזוג מסכימים להתדיין בפני בית הדין הרבני בתביעת מזונות הילדים, רוכש בית הדין סמכות לדון בתביעה.

כאמור, החיוב במזונות ילדים נקבע על פי הדין האישי. לפיכך, החיוב על הורים יהודים יהא על פי הדין העברי.

הדין העברי מטיל על האב חבות מוחלטת לתשלום מזונות ילדיו עד גיל 6. החיוב במזונות אלו אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא אך ורק בצרכיו של הילד. בין הגילאים 15-6 חב האב במזונות ההכרחיים של ילדיו, ונדרשת השתתפות האם במזונות מדין צדקה. לגבי ילדים  בגילאים  15-18 החיוב נובע מכוח תקנת חכמים. לפיכך, בצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו, אולם, בכל צרכי הילדים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם בחלקים שווים בהתאם ליכולתם הכלכלית. לאור התלות הקיימת של ילדים המתגייסים לצבא במהלך שירותם הצבאי בהוריהם, נקבע  בפסיקה כי יש לשלם בתקופת השירות הצבאי כ- 1/3 מדמי המזונות ששולמו עד גיל 18.

הצרכים ההכרחיים הינם ביגוד, הנעלה, מזון, חלק מהוצאות החינוך והמדור. ויודגש, שיעור המזונות ההכרחיים הינו נגזרת של צרכיו ההכרחיים של הילד! על המזונות לתת מענה מספק למימון צרכיו הבסיסיים של הילד.

שיעור המזונות מדין צדקה החל על שני ההורים הינו נגזרת של רמת החיים אליה הורגל הילד בעת הנישואין או ברמת חיים ראויה. קביעת שיעור המזונות נעשית על פי יכולתם הכלכלית של בני הזוג הואיל ומדובר בדין צדקה.

ראוי לציין כי 15 יום לאחר הגשת כתב התביעה למזונות הילדים, זכאים הילדים להגיש בקשה לקבלת מזונות זמניים, וזאת עד לבירור מלא של התביעה העיקרית למזונות.


הסכם בין ההורים בנוגע למזונות הילדים:

לא אחת עורכים ההורים בינם לבין עצמם הסכם (בין אם במסגרת הסכם ממון ובין אם במסגרת הסכם גירושין)  ובו התייחסות מפורטת למזונות הילדים. תוקפו של הסכם זה חל על ההורים בלבד ואינו מחייב את הקטין עצמו. לפיכך על אף שנערך הסכם ולעיתים גם אושר בבית המשפט יהא הקטין רשאי לפנות לבית המשפט בתביעה עצמאית באמצעות אפוטרופוס לשינוי שיעור המזונות. על כן אין כל משמעות לרישום הקטין כצד להסכם ואף אם נערך ההסכם בשמם של הילדים.

בפרקטיקה נהוג להוסיף להסכם הגירושין סעיף שיפוי בו מתחייב הצד שמקבל מזונות לשפות את הצד השני בגין כל תביעה עתידית של הקטין להגדלת מזונותיו. כיום, לאור הפסיקות החדשות שניתנו בבתי המשפט רצוי להוסיף ערב שהוא צד ג' להבטחת השיפוי.

לא אחת אבן הנגף והבסיס למחלוקות המשפטיות בין בני הזוג הינה סוגיית מזונות הילדים.

נעלה מכל ספק כי לגובה מזונות הילדים השפעה רבה על עתידם, התפתחותם וחינוכם.

למשרדנו התמחות ייחודית בתחום המזונות, המשמעויות הנלוות לפסיקת המזונות היא בעלת השפעה רבה על הצדדים ולכן מומחיות בתחום זה נדרשת על מנת להשיג תוצאות מיטביות עבור הלקוח.

מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה בטרם הפניה להליכים משפטיים.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי